גלקסיות אולטרא -דיפוזיות, או UDGs, הן גלקסיות ננסיות עם כוכבים הפזורים על פני שטח רחב. לגלקסיות כאלה יש בהירות נמוכה מאוד - קשה לזהות אותן בחלל.
המחקר בוצע על ידי צוות מדענים בינלאומי בראשות לורה סיילס, אסטרונומית מאוניברסיטת קליפורניה. המומחים השתמשו בהדמיות מחשב ובנתונים על גלקסיות אולטרה -מפושטות "נכחדות" שהושגו הודות לטלסקופים רבי עוצמה.
"מה שמצאנו סותר את התיאוריות של היווצרות גלקסיות, מכיוון שבדרך כלל הן צריכות להיות באשכולות או בקבוצות, כך שבמוקדם או במאוחר השפעת השכנים תוביל ליציאת הגז ולהפסקת היווצרות הכוכבים", Phys.org אמר. בינתיים, הגלקסיות האולטרא -מפושטות שגילו מדענים היו מבודדות מאחרים.
שמאל היא אחת הגלקסיות האולטרה -מפושטות שניתחו במהלך הסימולציה. מימין תמונה כמעט שקופה של גלקסיה DF2. צילום: ESA / האבל
בעזרת סימולציות, מדענים התחקו אחר התפתחותם של ה- UDG "הכבויים". הם למדו שרבים מהם באמת לא נוצרו באשכולות ולפני מיליארדי שנים היו לוויינים של מערכות מאסיביות יותר. ואז מסיבה כלשהי (עדיין לא ידוע מדוע) הם נזרקו למסלול אליפטי, כך שהם נמצאים עכשיו מרחוק.
החוקרים מדווחים גם שגלקסיות אולטרה -מפושטות מבודדות יכולות להוות עד 25% מכלל האוכלוסייה האולטרה -מפושטת. התצפיות הנוכחיות מראות תוצאה קטנה בהרבה. המשמעות היא שגלקסיות מסקרנות רבות טרם הבחינו באיש, וזה עניין של זמן עד שאסטרונומים אכן יראו אותן.