מפלס הים הכספי יורד ב- 5-10 ס"מ בשנה

מפלס הים הכספי יורד ב- 5-10 ס"מ בשנה
מפלס הים הכספי יורד ב- 5-10 ס"מ בשנה
Anonim

מפלס המים השנתי הממוצע בים הכספי ירד בכ 5-10 ס מ בהשוואה לשנה שעברה, על פי משרד האנרגיה האיראני.

לדברי בחזד לייקי, ראש המכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה ומדעי האטמוספירה, גורמים שונים ממלאים תפקיד מכריע במפלס המים של הים הכספי, כמו נפח המים הזורמים מהנהרות לתהום זה, כמות המשקעים קצב האידוי.

בעודו מקונן כי מפלס המים בים הכספי ירד במהלך 30 השנים האחרונות, אמר כי בשנת 1977 מפלס הים ירד בחדות ונטה לעלות עד 1995; אך מאז, במהלך 26 השנים האחרונות, רמת מי הים נמצאת במגמת ירידה.

כעת הוא נמצא בגובה של מטר אחד מעל פני הים בשנת 1977, שהייתה הרמה הנמוכה ביותר בים הכספי מזה חמישה עשורים, ואם אותה מגמה תימשך, היא תגיע שוב לרמה הנמוכה ביותר שלה בתוך פחות מ -10 שנים, הדגיש.

לדבריו, תחזיות ארוכות טווח המבוססות על תרחישי שינויי אקלים מראות ירידה במפלס מי האגם ב-4-6 מטרים במהלך 30-50 השנים הבאות, כך דיווחה ISNA ביום שישי.

לירידה במפלס מי הים, בנוסף לבעיות שהיא מציבה לנמלים ולספנות באזור זה, יש השפעה שלילית על אזורים מוגנים, כולל ביצות, כמו גם על חיי מים עקב עלייה במליחות וטמפרטורת המים. לדבריו.

הוא הצביע על גורם נוסף בירידת מפלס המים בים הכספי, וציין כי הנהר הגדול ביותר הזורם לים הכספי הוא הוולגה, המספקת כ -85 % מהים, אך בשנים האחרונות נבנו כמה סכרים על קרקעית הנהר, שצריכת המים בחלקים שונים מהם הפחיתה את כמות המים הנכנסים לים הכספי.

יתר על כן, הוא הביע את הדעה כי מתן הזכות למים של הים ונהרותיו הוא אחד האמצעים החשובים ביותר שכל המדינות הכספיות יכולות לנקוט כדי למנוע ירידה במפלס המים.

הים הכספי הוא גוף המים הפנימי הסגור ביותר על פני כדור הארץ. בצפון מזרח היא גובלת בקזחסטן, בצפון מערב ברוסיה, במערב באזרבייג'ן, בדרום באיראן ובדרום מזרח בטורקמניסטן. שטח הים הוא 600,384 קמ"ר וקו החוף הוא 7,000 ק"מ.

400 מינים של אורגניזמים ימיים והמאגר השלישי בגודלו של נפט וגז מתחת לקרקעית הים שלו לאחר המפרץ הפרסי וסיביר הכפילו את ערכו של מאגר זה, וגדירים הם התושבים החשובים ביותר בים.

אימוץ 400 מינים של חיי מים הכפיל את ערכו של הים הכספי. חוקרים מאמינים כי 80 אחוז מהזיהום של הים הכספי קשור לזרימת מים מהוולגה ונהרות מערביים אחרים מהרפובליקה של אזרבייג'ן.

דליפות נפט תכופות באזורי החוף של אזרבייג'אן וקזחסטן, פסולת של יותר מ -40 מפעלים ובתי זיקוק הנפט שנכנסים לים, צמצום והיעלמות של מינים ימיים בים הכספי מאז 1990 הם חלק מהבעיות העיקריות העומדות בפני הים הכספי.

המכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה ומדעי האטמוספירה ביצע מחקר מקיף באזור נתח זה, כולל יותר מ -10 משלחות מחקר בים הכספי, קבלת הסמכה והקמת מעבדה מהימנה של המחלקה לאיכות הסביבה, המזהה נקודות של סיכון מוגבר לשחיקת חופים. על שפת הים.

בנוסף, דגימת משקעי תחתית במים עמוקים של החלק הדרומי של האגן הכספי, פרסום של יותר מ -80 מסמכים מדעיים על הים הכספי, לימוד, מדידה ודוגמנות במפרץ גורגן והציגו פתרונות מדעיים ומנהלים לשמירה על קיימותה המערכת האקולוגית ויותר מ -70 פרויקטי מחקר בחלקו הדרומי של הים הכספי - פעולות אחרות של מכוני מחקר מדעיים.

אחמד רזה לאהידג'נזאדה, סגן ראש המחלקה לאיכות הסביבה (DOE) לאיכות הסביבה הימית, אמר באוגוסט 2020 כי ניהול הפסולת בים הכספי נמצא על סף משבר ומאיים קשות על הסביבה הימית.

בנוסף לפסולת, החומץ נכנס לים דרך נהרות או גשמים, ומכיוון שזיהום החומץ גבוה מאוד, הדבר מהווה איום רציני על הסביבה הימית, הוא קיונן.

הוא ציין כי הזרמת שפכים עירוניים וכפריים לים היא בעיה נוספת שהים הכספי נאבק בה, הסביר כי אין מתקני טיפול במספר ערים במחוזות הצפוניים.

הוא קבע כי פלסטיק ומיקרו פלסטיק הן בין הבעיות שעלולות להוות איום על האנושות בעשר השנים הבאות, הוא ציין כי שחיקה מייצרת מיקרופלסטיק מפסולת פלסטיק, ו -70 אחוזים ממנה מגיעים ישירות לים, מה שאומר שהיא יכולה להיכנס למים. ומחזור המזון האנושי, ופוגע בבריאות האדם ובמגוון הביולוגי הימי.

מוּמלָץ: