כיצד תסתיים המגיפה? ישנם רמזים בהיסטוריה של מחלות עבר

תוכן עניינים:

כיצד תסתיים המגיפה? ישנם רמזים בהיסטוריה של מחלות עבר
כיצד תסתיים המגיפה? ישנם רמזים בהיסטוריה של מחלות עבר
Anonim

האנושות נלחמת ללא הצלחה במגיפת הקורונה במשך יותר משנה וחצי. במהלך תקופה זו, בקצב מואץ, לא רק ניתן היה ליצור חיסונים, אלא גם להתחיל לחסן אנשים בהמוניהם. אולם המצב טרם הושפע מכך באופן דרסטי. עם הופעתו של זן הדלתא החדש, הנגיף הפך מדבק ומסוכן עוד יותר. הפעם, טרגדיה רחבת היקף הגיעה לרוסיה. יותר מ -700 אנשים מתים מ- COVID-19 במדינה מדי יום, בעוד שמדי פעם נמסר לנו החדשות העגומות כי האנטי-שיא חודשה שוב. מדענים בינתיים פועלים ליצירת תרופה שיכולה להקל על מהלך המחלה ולצמצם את מספר מקרי המוות, אך עדיין לא ניתן לראות פריצת דרך בתחום זה. במצב זה, כולם בטח תהו מה מחכה לנו בהמשך? מתי וכיצד תסתיים המגיפה? אפילו בקרב הקהילה המדעית אין תשובה חד משמעית לשאלות שהועלו. זה לא מפתיע, כי התפתחות האירועים הנוספת תלויה בגורמים רבים. עם זאת, בהחלט ניתן לקבל לפחות הבנה גסה של מה שמחכה לנו כעת. לשם כך, עליך להכיר את ההיסטוריה של מגיפות קודמות שכבר התרחשו יותר מפעם אחת.

איך מתנהלות מחלות?

האם נוכל לשכוח את נגיף הקורונה לנצח? בהיסטוריה של האנושות, היו רק שתי מחלות שנמחקו לחלוטין - אבעבועות שחורות ופגיעות. המחלה הראשונה הייתה מאוד מסכנת חיים, מכיוון שהיא הרגה כשליש מהנדבקים. גופות החולים היו מכוסות בשלפוחיות כואבות, בעוד הנגיף מדביק איברים, מה שהוביל למוות. הקורבן האחרון של מחלה זו בשנת 1978 הייתה האישה הבריטית בת ה -40 ג'נט פארקר.

אצטרובל היא מחלה ויראלית שפגעה בפרות ובארטיודקטילים אחרים. המקרה האחרון שלה נרשם בשנת 2001 בקניה. שתי המגיפות הללו הופסקו על ידי מסעות חיסונים אינטנסיביים ועולמיים. אבל לא כדאי לקוות ש- COVID-19 יובס לחלוטין באותו אופן.

Image
Image

זה נראה כמו נגוע באבעבועות שחורות, מחלה ששכחנו ממנה

יהושע אפשטיין, פרופסור לאפידמיולוגיה בבית הספר לבריאות הציבור העולמי באוניברסיטת ניו יורק, טוען כי הדברת המחלה היא נדירה ביותר, וכל כך שיש למחוק אותה לחלוטין ממילון המחלות שלנו. וירוסים נסוגים או משתנים, אך פשוטו כמשמעו הם אינם נעלמים מהביום העולמי.

רוב הנגיפים שגרמו למגיפות עבר עדיין איתנו. בין 2010 ל -2015, יותר מ -3,000 אנשים נדבקו בחיידקים שגורמים למגיפה בובנית וגם ריאותית, על פי ארגון הבריאות העולמי. והנגיף מאחורי מגיפת השפעת משנת 1918, שהחריבה את הגלובוס והרגה לפחות 50 מיליון בני אדם, הפכה בסופו של דבר לגרסאות פחות קטלניות של שפעת. צאצאיו התפתחו לזני שפעת עונתיים שתוקפים מעת לעת חלקים שונים בכדור הארץ עד היום.

בדומה לשפעת 1918, סביר שנגיף SARS-CoV-2 ימשיך להשתנות. המערכת החיסונית האנושית תסתגל בסופו של דבר ותוכל לעמוד בפני המחלה עצמה, אך זה יקרה רק לאחר שאנשים רבים יחלו וימותו. לכן, השגת חסינות העדר היא בבירור לא משהו שהאנושות צריכה לשאוף אליו כעת. סעד עומר, אפידמיולוג ומנהל אוניברסיטת ייל, מדבר על כך.

מומחים מאמינים כי הדרך הבטוחה היחידה היא למצוא דרכים להאט את התפשטות המחלה ולהתמודד עם השלכותיה. כיום, למשל, הדברה והיגיינה מתקדמת מבלמים את מגיפת המגפה, ורפואה מודרנית יכולה לטפל בכל מקרים חדשים באמצעות אנטיביוטיקה.

האם החיסונים יצילו את העולם מנגיף הקורונה?

במאבק נגד וירוס הקורונה, מדענים בחרו בחיסונים. אבל כמה מהר החיסונים יכולים לעצור את המגיפה? עד כה, רק 28 אחוזים מאוכלוסיית העולם קיבלו לפחות מנה אחת של חיסון ל- COVID-19. חלוקת החיסונים נשארת מאוד לא אחידה. באיחוד האירופי כמעט שלושה רבעים מהאוכלוסייה הזכאים לחיסון מחוסנים לפחות חלקית. בארצות הברית, 68 אחוזים מבני 12 ומעלה מחוסנים. ברוסיה 26.7% מהאוכלוסייה קיבלו לפחות מנה אחת של חיסונים.

במדינות אחרות החיסונים איטיים בהרבה. בין הזרים נמצאים אינדונזיה, הודו, כמו גם מדינות אפריקאיות רבות. עם זאת, גם אם בזמן הקרוב ניתן יהיה לחסן במהירות את כל אוכלוסיית העולם, אין ערובה של 100% שזה יעצור את המגיפה.

Image
Image

חיסון עשוי שלא לחסוך כנגד זנים חדשים ואגרסיביים יותר של נגיף הקורונה

כפי שאנו יכולים לראות, צצים וריאנטים חדשים של הנגיף שאינם רק מדבקים יותר, אלא גם נמלטים טוב יותר ממערכת החיסון. דלתא היא כיום המוטציה המסוכנת ביותר שהתגלתה אי פעם. זה משפיע על אנשים שקיבלו אפילו שתי מנות של החיסון. מחקר ראשוני מצביע על כך שזן למבדה עשוי להיות עמיד גם לחיסונים מסוימים.

למעשה, יכולתו של הנגיף להשתנות במהירות יכולה להקטין את כל התקוות לחיסון. לדברי מדענים, זנים חדשים יופיעו על כדור הארץ כל 6 חודשים. במקרה זה, המגיפה יכולה להתעכב לאורך זמן.

"לפעמים אנחנו עושים שני צעדים קדימה וצעד אחורה", אומר מייקל אוסטרולם, מנהל המרכז לחקר מחלות זיהומיות ומדיניות באוניברסיטת מינסוטה.

כיצד תסתיים מגיפת הקורונה

אחד התרחישים האפשריים והסבירים ביותר הוא שהחברה עצמה תנסה להכריז על סיומה של המגיפה עוד לפני שהמדע יעשה זאת. כלומר, אנשים פשוט יקבלו את ההשלכות החמורות של מחלה ואפילו מוות. זה קרה לעתים קרובות עם מגיפות עבר.

למשל, שפעת כבר לא נחשבת למגיפה, אלא היא אנדמית. במקביל, בין 280 ל -600 אלף איש מתים מדי שנה ממחלה זו בעולם. כמובן, להתפתחות כזו של אירועים על האנושות ללמוד לשמור לפחות חלקית על המחלה תחת שליטה ולא לאפשר את קנה המידה שאנו רואים כעת.

Image
Image

המגיפה תסתיים במוקדם או במאוחר, אך נגיף הקורונה יישאר איתנו לנצח כמו נגיף השפעת העונתי

"אם נוכל להביא את מספר ההרוגים לרמה מסוימת ולחזור לנורמליות, אפשר לומר שהמגיפה נגמרה", אומר Jagpreet Chhatwal, מקבל החלטות בבית החולים הכללי במסצ'וסטס ועוזר פרופסור בבית הספר לרפואה של הרווארד.

כשההתפשטות הגלובלית של מחלה מושלטת באזור מסוים, היא מפסיקה להיות מגיפה והופכת למגיפה. כלומר, כאשר נגיף הקורונה (COVID-19) ממשיך בעולם על פי מה שלדעת ארגון הבריאות העולמי "צפוי או תקין", הארגון יקרא למחלה "אנדמית". במקרה זה, ניתן יהיה לומר כי המגפה נגמרה. עם זאת, הקורונה עצמה, ככל הנראה, תישאר איתנו לנצח.

מוּמלָץ: