אפילו התפרצויות געשיות חלשות עלולות לגרום לקטסטרופה עולמית, מזהירים מדענים

אפילו התפרצויות געשיות חלשות עלולות לגרום לקטסטרופה עולמית, מזהירים מדענים
אפילו התפרצויות געשיות חלשות עלולות לגרום לקטסטרופה עולמית, מזהירים מדענים
Anonim

הסכנה להתפרצויות געשיות בהיקפים גדולים היא ממשית ביותר: במקרה הגרוע ביותר, התפרצות נדירה ועוצמתית ביותר יכולה לגרום להרס כדור הארץ. אך כעת מדענים מזהירים כי אפילו התפרצות קיצונית כזו לא תידרש כדי לגרום לאסון גלובלי.

אירועים וולקניים קטנים בהרבה עלולים לחולל הרס מספיק כדי לסכן את העולם המודרני, על פי מחקר חדש.

"אפילו התפרצות קלה באחד האזורים המזוהים שלנו עלולה לגרום מספיק אפר או רעידות חזקות מספיק כדי לשבש רשתות מרכזיות ברשתות האספקה והמערכות הפיננסיות", אומרת חוקרת הסיכונים העולמית לארה מני מאוניברסיטת קיימברידג '.

"נכון לעכשיו, החישובים מוטים מדי כלפי פיצוצים ענקיים או תרחישים מסויטים, בעוד שהסיכונים הסבירים יותר קשורים לאירועים מתונים שמשביתים תקשורת בינלאומית גדולה, רשתות סחר או מוקדי תחבורה".

התפרצויות מתונות אולי לא ימשכו את תשומת ליבנו כמו בני דודיהם הרועמים, אך הן עלולות לגרום לחורבן רב יותר.

כדוגמה, ההתפרצות של הר 6 פינטובו ב -1991 בפיליפינים הייתה חזקה פי 100 מההתפרצות של הר הגעש M4 Eyjafjallajökull באיסלנד בשנת 2010.

עם זאת, Eyjafjallajökull התברר כי היא ההתפרצות הגעשית היקרה ביותר בהיסטוריה, ופגעה בכלכלה העולמית בסכום של 5 מיליארד דולר, בעוד שההפסדים מההתפרצות החזקה הרבה יותר של הר פינטובו היוו חלק קטן בלבד מהסכום הזה (ארה ב 740 מיליון דולר בשנת 2021 מותאם לאינפלציה).

כיצד יתכן חוסר איזון כזה? מני וצוותה מכנים זאת "אסימטריה של VEI-GCR": סוג חדש של פרדיגמה שבה הסכנה של הרי געש (סיכון קטסטרופלי עולמי, GCR) אינה צומחת בהתאם לחוזק הרי געש (מדד התפוצצות וולקנית, VEI).

מבחינה היסטורית, הערכות הסיכון הוולקני הניחו שככל שהתפרצות געשית היא עוצמתית יותר, כך היא מהווה מסוכנות יותר מבחינת הסיכון ההרסני העולמי: קשר זה יכול להיקרא "סימטריה VEI-GCR".

אבל זה אולי כבר לא יהיה המצב, שכן חלק גדול מהתשתיות הקריטיות בעולם כיום - כולל נתיבי שיט בינלאומיים, כבלי תקשורת תת -ימיים ונתיבי תחבורה אווירית - לא נמצאים בקרבת אזורים וולקניים שמייצרים את ההתפרצויות החזקות ביותר (עם VEI 7 או שמונה).

"אנו רואים רבים מהתשתיות והרשתות הקריטיות הללו מתכנסות באזורים שבהם הם עלולים להיפגע מהתפרצויות געשיות בהיקף בינוני (VEI 3-6)", כותבים החוקרים במחקרם.

"אזורי הצומת האלה, או נקודות המגע, מייצגים מקומות שבהם תעדפנו יעילות על פני קיימות ויצרנו נוף גלובלי חדש של סיכון קטסטרופלי".

על פי ניתוח הצוות, ישנן שבע "נקודות מגע" כאלה ברחבי העולם, שבהן תשתית קריטית קרובה באופן מסוכן להתפרצויות שנעו בין 3 ל -6.

ביניהם טייוואן, בה מיוצרים מספר עצום של שבבי מיקרו, שההיצע הגלובלי שלהם בסכנה בשל קרבתו לקבוצת הטקון וולקני (TWG).

בארה"ב התפרצויות מתונות בצפון מערב האוקיינוס השקט עלולות לשבש את הסחר והנסיעות בארה"ב ובקנדה ולגרום לנזקים כלכליים אדירים.

בינתיים, להרי הגעש של איסלנד יש פוטנציאל ליצור קרקע משותפת בצפון האוקיינוס האטלנטי, לשבש את קשרי האוויר בין לונדון לניו יורק ולגרום לעיכובים גדולים ברשת המסחר והתחבורה.

נקודות סיכון בינלאומיות אחרות בים התיכון ובסביבות מלזיה מאיימות על כמה מנתיבי הספנות העמוסים בעולם.

נקודה נוספת, הממוקמת במיצר לוזון, היא נתיב מרכזי לכבלי תקשורת צוללת המחברים בין סין, הונג קונג, טייוואן, יפן ודרום קוריאה - כל אלה עלולים להיפגע מהתפרצויות הגורמות למפולות צוללות ולצונאמי, מה שמוביל להפרעות חמורות בתקשורת ושווקים פיננסיים גלובליים.

תוצאות כאלה אינן הראשונות שעולות לנו לראש כשאנחנו חושבים על כוחם ההרסני של הרי געש, אבל אולי זה צריך להיות, אומרים החוקרים.

"הגיע הזמן לשנות את הגישה שלנו לסיכון וולקני קיצוני", אומר מני.

"עלינו לנטוש את הרעיון של התפרצויות אדירות שהורסות את העולם, כפי שמתואר בסרטים הוליוודיים. תרחישים סבירים יותר כוללים התפרצויות בסדר גודל פחות, אינטראקציה עם הפגיעות של החברה שלנו ומובילה אותנו לאסון".

תוצאות המחקר מדווחות בכתב העת Nature Communications.

מוּמלָץ: