מגיפה עולמית עלולה לגרום למגפה של קוצר ראייה אצל ילדים

מגיפה עולמית עלולה לגרום למגפה של קוצר ראייה אצל ילדים
מגיפה עולמית עלולה לגרום למגפה של קוצר ראייה אצל ילדים
Anonim

ישנן השלכות רבות של המגיפה העולמית הנוכחית שלא צפינו, ולקות ראייה בילדים עשויה להיות אחת מהן. בשנה האחרונה, חוקרים בהונג קונג מצאו עלייה מזעזעת בקוצר ראייה, או קוצר ראייה, בקרב 709 ילדים בני 6 עד 8.

בהשוואה לשנים קודמות, מספר המקרים המאובחנים של קוצר ראייה עלה ביותר מ -10 אחוזים, ופגעו כמעט בחמישית מקבוצת המחקר של ילדים.

אמנם אי אפשר לדעת מהנתונים שהתקבלו האם אובדן הראייה המרחק הזה קשור ישירות למגיפה, אך ידוע שהייה בחוץ מפחיתה את הסיכון לקוצר ראייה אצל ילדים, תוך עבודה "צמודה" כגון קריאה, כתיבה או הסתכלות מסכים נוטים להגדיל את הסיכון הזה.

יתרה מכך, מחקרים עדכניים מצביעים על כך שחוסר זמן בחוץ עשוי להיות אינדיקטור חשוב יותר לקוצר ראייה מאשר אפילו גנטיקה. לכן ייתכן שסגירות בתי הספר ומחסומים נרחבים הנגרמים כתוצאה מהמגיפה אשמים בעלייה האחרונה בקוצר ראייה בקרב ילדים.

"בעוד שהסגרות ביתיות וסגירות בתי ספר לא יימשכו לנצח במהלך המגיפה, האימוץ והתלות במכשירים דיגיטליים, כמו גם השינויים ההתנהגותיים הנגרמים כתוצאה מלידה ביתית ממושכת, עלולות להיות השלכות ארוכות טווח על התקדמות קוצר הראייה באוכלוסייה., במיוחד בקרב ילדים. "כותבים חוקרים בעבודתם החדשה.

כיום בסין קוצר ראייה נחשב למגיפה. יותר מ -90 אחוז מהצעירים שם הם בעלי קוצר ראייה, מה שהופך את הדור הבא לרגיש למחלות עיניים רבות במהלך חייהם.

מדי שנה, מאות אלפי תלמידי בית ספר בסין עוברים בדיקות ראייה לאיתור מחלה נפוצה זו. בדומה לממצאים האחרונים בהונג קונג, תוכנית לאומית לרפואת עיניים זו חשפה גם עלייה משמעותית בקוצר הראייה ביבשת.

על פי נתונים שפורסמו לאחרונה, שכיחות קוצר הראיה בקרב ילדים בני 6 בסין הייתה גבוהה פי שלושה כאשר בתי הספר נסגרו בשנת 2020.

"שינוי כה קוצר ראייה לא נראה בהשוואה אחרת משנה לשנה, כך שהסיבה עשויה להיות בחריגות של כליאת בית בשנת 2020", נכתב בדו"ח שפורסם בתחילת השנה.

תוצאות מהונג קונג, שעקבו אחר קוצר ראייה במהלך COVID-19, תומכות כעת בממצאים אלה.

"שכיחות קוצר הראיה (13, 15% בשנה אחת) במדגם הקודם הייתה נמוכה יותר מאשר בקבוצת COVID-19 שלנו (19, 44% תוך 8 חודשים, p <0.001), למרות מעקב ארוך יותר-שנה אחת לעומת 8 חודשים בקבוצת COVID-19, דבר המצביע על כך ששכיחות קוצר הראייה עלתה במהלך מגפת COVID-19 ", נכתב במאמר.

עדיין לא ברור מה בדיוק גרם לעלייה זו, אך סקר הראה כי במהלך המגיפה בילו ילדים בהונג קונג 68% פחות זמן בחוץ, בממוצע משעה ורבע ל -24 דקות בלבד ביום.

הזמן שבילה מאחורי המסכים, להיפך, גדל כמעט פי 3, מ -2.5 שעות בממוצע ל -7 שעות ביום.

ילדים החיים בהונג קונג כבר מבלים פחות זמן בחוץ מאשר במקומות אחרים בעולם. פשוט אין הרבה אוויר צח לשחק בעיר הצפופה הזו, והמגיפה רק החמירה את הבעיה.

במהלך COVID-19, לא רק בתי ספר וגני שעשועים נסגרו, אלא גם בריכות שחייה, פארקים, חניונים ומקומות בילוי מקורים כגון חדרי כושר וחדרי משחקים.

לכן, לילדים בהונג קונג לא הייתה ברירה אלא להישאר בבית. בשל הגורמים המחמירים של חשיפה חיצונית וקרבה מוגברת, ייתכן שעיניהם שינו את צורתן במהלך המחקר בן שמונה החודשים, ובלבלו את המיקוד וטשטשו אובייקטים רחוקים.

"למרות שלא נמצא קשר ברור בין הזמן מאחורי המסך לבין התקדמות קוצר הראייה, הזמן המושקע מאחורי המסך הוא בעצמו סוג של עבודה צמודה", מסבירים המחברים.

"לכן, ייתכן שהעלייה בזמן המסך תרמה להתקדמות קוצר הראייה במהלך תקופת ההסגר הנוכחית."

המחקר מבוסס רק על נתוני תצפית, והזמן שהושקע עם המסך והזמן באוויר הצח סופקו באופן עצמאי.

למרות מגבלות אלה, הממצאים מצטרפים למחקר הולך וגדל המראה כי המגיפה העולמית מגדילה את הזמן המושקע בעבודה צמודה, מה שמגדיל את הסיכון להתפתחות קוצר ראייה.

"התוצאות הראשוניות שלנו מצביעות על התקדמות מדאיגה של קוצר ראייה, הדורשת פעולה מתקנת מתאימה", כותבים המחברים.

המחקר פורסם בכתב העת British Journal of Ophthalmology.

מוּמלָץ: