התפרצות געשית היא אסון של ממש לכל מה שקרה בקרבת מקום. אנו נזכרים בהתפרצויות שהרסו ערים שלמות, והותירו אחרינו שטחי שממה שלא היו מיושבים במשך שנים רבות.
קראקאטואה (אינדונזיה)
קראקאטואה תמיד התפרצה בליווי פיצוצים חזקים וכמויות עצומות של אפר. בשנת 1883 התרחשה התפרצות קטסטרופלית שהרסה את רוב האי. סלעים ואפר געשי פזורים ברדיוס של 500 ק מ. כתוצאה מההתפרצות והצונאמי שנגרמו לה, מתו 36 אלף איש באיים השכנים. עוד כמה אלפי אנשים מתו מאוחר יותר מהרעלת גזים מזיקים.
תוצאות ההתפרצות הגעשית בשנת 1883. צילום: ויקימדיה / Tropenmuseum / CC BY-SA 3.0
Anak-Krakatoa ("הילד של קראקאטואה")
ב- 29 בדצמבר 1927 התרחשה התפרצות מתחת למים באתר של הר הגעש ההרוס והופיע אנאק-קראקטאו ("ילד של קראקטאו") חדש.
אנאק-קראקאטואה ממשיכה לפזר עשן (2013). צילום: ויקימדיה / לורד מאונטבאטן / CC BY-SA 3.0
טמבורה (סומבאווה, אינדונזיה)
במהלך ההתפרצות בשנת 1815 פוזרו אבנים במשקל של חמישה קילוגרמים על פני מרחק של עד 40 קילומטרים. במקביל להתפרצות הר הגעש נוצרו צונאמי ענק 3 בגובה 5-9 מטרים. מים פגעו באיים השכנים והטביעו מאות אנשים. במהלך ההתפרצות מתו כעשרת אלפים איש. לפחות 82 אלף אנשים נוספים מתו כתוצאה מהאסון - רעב או מחלה. מאוחר יותר אותה שנה נקראה "השנה ללא קיץ" - הטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ ירדה אז ב -3 מעלות צלזיוס עקב אפר שהתפשט על ידי הר הגעש. בכל רחבי כדור הארץ החלו כשלים ביבול.
הקלדרה הענקית נוצרה כאשר פסגת טמבורה, שאומדה בגובה של 4000 מטר, נהרסה, ותא המאגמה למטה נטוש במהלך ההתפרצות של 1815. צילום: ויקימדיה / נאס א
וזוב (נאפולי, איטליה)
ההתפרצות הביאה למותן של ארבע ערים רומיות. אחד מהם - פומפיי, הממוקם 9.5 קילומטרים ממכתש וזוב ו -4.5 קילומטרים מבסיס הר הגעש, כוסה בשכבה של חתיכות ספוג קטנות בעובי של 5-7 מטרים ומכוסה בשכבת אפר. מאוחר יותר זרמה לבה מצידו של וזוב, והתחילו שריפות. רוב אוכלוסיית פומפיי הצליחה להימלט, אך כאלפיים איש מתו ברחובות ובבתי העיר.
שרידי שני גברים נמצאו במהלך חפירת וילה בסיוויטה ג'וליאנה - המקום ממוקם 700 מטר צפונית מערבית למרכז פומפיי העתיקה. צילום: @pompeiisoprintendenza / Facebook
אטנה (סיציליה, איטליה)
ההתפרצות שהחלה במרץ 1669 נמשכה מספר חודשים. תוך שלושה ימים הרסה הלבה ארבעה כפרים, מאוחר יותר נהרסו שתי ערים נוספות. בתחילת אפריל הגיעו זרמי לבה לקטניה. תושבי העיר בנו חומות נוספות מעבר לכבישים הראשיים. הדבר עצר את התקדמות הלבה, אך החלק המערבי של העיר כבר נהרס. על פי מקורות שונים, ההתפרצות הגעשית הרגה בין 60 ל -100 אלף בני אדם.
עכשיו אטנה הפכה שוב לפעילה. הר הגעש זרק עמוד אפר לגובה של 9 ק מ. המרחב האווירי באזור הר הגעש סגור. צילום: אינסטגרם @ zancle_757 / @ pierobertino58 / @ guidetna.it / @ davide_81_
מון פלה (האי מרטיניק)
בשנת 1902, הר הגעש מונט פלה פלט ענן שחור של גז וולקני מהמכתש הראשי, שהרס במהרה הכל באזור גדול מסביב. מון פלה התפרץ פעם נוספת באותה שנה. כמעט 36,000 איש מתו באופן מיידי, מאות אנשים מתו מתופעות לוואי.
התפרצות מון פלה בשנת 1902. צילום: ויקימדיה / א.א יעקובלב "חיי כדור הארץ"
מרפי (ג'אווה, אינדונזיה)
בשנת 1931 התפרץ הר הגעש מרפי. במשך שבועיים התפרץ הר הגעש זרם לבה שאורכו כשבעה קילומטרים, ששרף את כדור הארץ, שרף עצים והרס את כל הכפרים שבדרכו.בנוסף, שני צידי הר הגעש התפוצצו, והתפרץ אפר וולקני כיסה כמעט את כל האי. במהלך ההתפרצות הזו מתו 1,300 בני אדם. זו לא הייתה ההתפרצות האחרונה, אלא ההרסנית ביותר.
במרץ 2020, הר הגעש Merapi פלט עמוד של 5,000 מטר עשן. צילום: ויקימדיה / BPPTKG
פינטובו (לוזון איילנד, הפיליפינים)
ההתפרצות של 1991 החלה באופן לא צפוי. הר הגעש הגיע לשלב פעילות לאחר שש מאות שנים של שינה. זרמי גז, אפר וסלע מותך נשפכו במורדות. הר הגעש המשיך להתפרץ במשך מספר ימים. כתוצאה מהתפרצויות רבות מתו כ -200 בני אדם. עוד 100 אלף נותרו חסרי בית.
התפרצות פינאטובו בשנת 1991. צילום: ויקימדיה / דייב הארלו, USGS
מה עכשיו?
בסוף פברואר התעורר הר הגעש קליוצ'בסקה סופקה, הממוקם על חצי האי קמצ'טקה.
הר געש קליוצ'בסקיה סופקה בחצי האי קמצ'טקה. צילום: צילום מסך מתוך סרטון מערוץ היוטיוב @Alpha
המקום משך במהירות את תשומת לבם של תיירים אקסטרים שבאו לצלם בפה הבוער של הר הגעש או לבשל אוכל על הלבה החמה.
בסוף מרץ התעורר הר הגעש פגראלסספאל באיסלנד, שישן יותר מ -800 שנה. ההתפרצות החלה בחצי האי רייקיאנס, במרחק של 40 ק מ מהבירה רייקיאוויק.
הר הגעש Fagradalsfjall באיסלנד. צילום: צילום מסך ממשתמש פייסבוק ביורן שטיינבק
הר הגעש הפך גם למקום משיכה לתיירים מכל רחבי העולם. אבל יש דרך בטוחה יותר להסתכל על תופעת טבע מפחידה אך יפה. מצלמת רשת מותקנת במרחק בטוח מההר הגעש, המאפשרת לך להסתכל על המתרחש מבלי להסתכן בעצמך.