מדענים היו הראשונים שחשפו את הרכב המיקרופלורה הניאנדרטלית, שהתבררה כדומה במובנים רבים למה שחיידקים חיים במעיים של אנשים כיום. כך דיווח שירות העיתונות של אוניברסיטת בולוניה ביום שישי, בהתייחסו למאמר בכתב העת המדעי האמריקאי תקשורת ביולוגיה.
"לאחר שחקרנו שאריות של DNA מיקרוביאלי עתיק, הצלחנו לבודד קבוצה של חיידקים הקיימים במעיים של בני אדם מודרניים והיו בניאנדרטלים. הדבר מצביע על כך שמיקרואורגניזמים עתיקים אלה חיו במעיים של אב קדמון משותף משני הסוגים. של אנשים שנציגיהם חיו על כדור הארץ לפני למעלה מ -700 אלף שנה ",- אמר פרופסור בכיר באוניברסיטת בולוניה סילביה טורוני, שאת דבריו מצטטים שירות העיתונות של האוניברסיטה.
הניאנדרטלים, האבוריג'ינים הראשונים של אירואסיה, חיו בשטחה הרבה יותר זמן מאשר הומו סאפיינס. במשך מאות אלפי שנות קיום, הם הצליחו להסתגל לתנאים הקשים של עידן הקרחון ולפתח התאמות שעזרו להם לעמוד בתנאים כאלה.
לדוגמה, השרירים והעצמות של כתפי הניאנדרטלים הותאמו למכות חזקות בעזרת חנית, וחזהו בצורת חבית איפשר להם לנשום עמוק יותר, לסבול ביתר קלות מאמץ גופני ארוך וכבד ולשרוד מכות חזקות מהפרסות. וכפות של בעלי חיים, כמו גם כלים של אויבים.
מורשת החיידקים של הניאנדרטלים
המדענים מקווים שהגילוי והלימוד של מאפיינים ייחודיים כאלה של הניאנדרטלים יסייעו להבין מדוע הם נכחדו והאם אנשים מודרניים ירשו חלק מהתכונות שימושיות להישרדות משכניהם. טוררוני ועמיתיה מצאו את אחד הממצאים מסוג זה, לאחר שקיבלו לראשונה נתונים עליהם חיו חיידקים במעיים של התושבים הקדומים באירופה.
הדבר התאפשר הודות לגילוי מעין בור מים בשטח מחנה הניאנדרטל במערה הספרדית אל סאלט, שם חיו כמה מנציגיו האחרונים של מין זה של אנשים עתיקים לפני כ- 50-45 אלף שנה. לאחר שאספו דגימות של פסולת מאובנת, המדענים חילצו שברי DNA מחיידקים ונציגים אחרים של מיקרופלורה מהם, ולאחר מכן השוו אותם עם סוגי החיידקים החיים במעיים של אנשים מודרניים.
כפי שהתברר, יש הרבה מן המשותף בין המיקרופלורה של בני האדם המודרניים לבין קרובי המשפחה הקדומים של הומו סאפיינס. בפרט, מדענים מצאו בהם נציגים מהמשפחות Bifidobacterium, Blautia, Dorea, Roseburia, Ruminococcus ו- Faecalibacterium, האחראים על ייצור חומצות שומן קצרות, עיכול סיבי הצמחים וויסות המערכת החיסונית.
מדענים מקווים שמחקר נוסף על החיידקים הללו וחיפוש מאובנים חדשים המכילים עקבות מהם יעזרו לנו להבין אילו מהחיידקים הללו היו קריטיים להישרדות הניאנדרטלים. מידע כזה הוא חשוב ביותר להערכת האופן שבו המעבר למזון מונוטוני, המאפיין את העולם המודרני, השפיע על מצב המיקרופלורה והבנה כיצד ניתן לשפר אותו.
