מדענים גילו קשר בין תופעת אקלים זו לבין התפרצויות געשיות גדולות.
קבוצה מדעית הודית-גרמנית בראשותו של ד ר רג'בן קרישנן מהמכון ההודי למטרוולוגיה טרופית, המבוססת על מחקר נתונים מטאורולוגיים, הדמיות מחשב ומחקרים של אלמוגים עתיקים ומרבצי קרח, מצאה שהתפרצויות געשיות גדולות מגדילות את הסבירות לא רק הופעת אל ניניו, אך גם הסנכרון שלו עם המונסון ההודי.
לדברי ד"ר קרישנן, חלקיקי אפר וולקני מהתפרצויות גדולות, הנופלים לסטרטוספירה, יכולים להישאר שם זמן רב, להפחית את כמות קרינת השמש המגיעה אל פני כדור הארץ, ובכך להשפיע על תופעות אקלים. "ניתוח הנתונים מראה כי התפרצויות גדולות מביאות במקביל להופעתו של אל ניניו החם ושנה לאחר מכן לצמצום המונסון ההודי, או להיפך - להופעת לה ניניו קר באוקיינוס השקט ולמונסון כבד. גשמים בהודו."
מדענים מציעים להשתמש בתגליתם כדי לחזות טוב יותר את אופי המונסון ההודי - גשמי המונסון הם המפתח לתעשייה החקלאית ההודית, ולכן תחזית מדויקת חשובה ביותר.
אבל זה לא היישום היחיד של הידע שנצבר. לדברי מחברי המחקר, הוא יכול להיות שימושי גם להמשך פיתוח מודלים אקלימיים ולהערכת ההשלכות האפשריות של מה שמכונה ניסויים גיאו-הנדסיים. על מנת להפחית את ההתחממות הגלובלית, כמה מדענים מציעים להפחית את קרינת השמש שמקבל כדור הארץ, למשל, בשיטות הדומות לשחרור אפר וולקני לאטמוספירה. עם זאת, ד ר קרישנן ועמיתיו מאמינים שחסימה מלאכותית של קרינת השמש עלולה לשבש מספר תהליכים חשובים באטמוספירה ולהוביל לתוצאות מסוכנות. לכן, לפני ביצוע ניסויים כאלה, יש צורך להבין בבירור את המנגנונים של תופעות אקלימיות ואטמוספריות.
