מיזוג של זוג חורים שחורים שנלכדו בדיסק צבירה צפוף במרכז הגלקסיה שלנו יצר "זוהר" שנצפה לראשונה על ידי מצפה כוכבים על הקרקע.
ב -21 במאי 2019, אינטרפרומטרים LIGO ו- Virgo רשמו גלי כבידה מהמיזוג של זוג חורים שחורים S190521g. בניגוד לכוכבי נויטרונים מתנגשים, הפולטים ספקטרום שלם של קרינה, מגלי רדיו ועד קרני גמא, חורי נויטרונים לא אמורים ליצור זיקוקים כאלה - רק גלי כבידה. על מנת ליצור קרינה, יש להתפתח נסיבות מיוחדות.
ככל הנראה, זה בדיוק מה שקרה במקרה של S190521g, וכמה ימים לאחר מכן הבחינו הטלסקופים של מצפה הכוכבים פלומר בהבזק בוהק באותו אזור. הוא תועד גם על ידי כלי ה- ZTF של המכון הטכנולוגי בקליפורניה. מתיו גרהם ועמיתיו ניתחו נתונים אלה, ואישרו כי המכשירים הבחינו במדויק ב"שביל "האור מחורים שחורים ממוזגים. הם כותבים על כך במאמר חדש שפורסם בכתב העת Physical Review Letters.
המיזוג S190521g קרה לא כל כך רחוק ממרכז שביל החלב, שבו נמצא חור שחור -מסיבי, מוקף בדיסק ענקי של חומר - גז, אבק, כוכבים, חורים שחורים וכדומה, אותו הוא זולל תמיד תיאבון גובר. "הן, כמו דבורים זועמות, מרחפות סביב המלכה העצומה במרכז", מסבירים כותבי העבודה. "זוגות מצמידים בכבידה יכולים להופיע ביניהם באופן זמני, אך בדרך כלל הם מאבדים זה את זה במהירות בריקוד מטורף."
עם זאת, במקרה של S190521g, שני החורים השחורים לא התפצלו, אלא התמזגו לאחד, והתנופה הזוויתית המשולבת שלהם נתנה לחור שהתקבל דחיפה עוצמתית. הוא נע במהירות רבה בדיסק צפוף של חומר ויצר בו "זוהר" בהיר ויציב למדי, אותו הצליחו טלסקופי ה- ZTF לרשום.
לאחר שבדקנו את הנתונים שנצפו בארכיון של תצפיות במרכז הגלקסיה שלנו במהלך 15 השנים האחרונות, מדענים שמו לב שלא התגלו כאן התלקחויות כאלה בעבר. בנוסף, עצם הופעתו - כמה ימים לאחר מיזוג החורים השחורים - עולה בקנה אחד עם התחזיות לגבי האופן שבו תהליך זה אמור להתפתח. על פי הערכות המחברים, כמה שנים לאחר מכן, כאשר החור השחור שנוצר, מסתחרר, נכנס שוב לאזורים הצפופים של דיסק ההצטברות, הזוהר אמור להופיע שוב.
"ההבזק הגיע בזמן הנכון ובמקום הנכון, במקביל לאירוע גל כבידה", אומר מתיו גרהם. "בעבודתנו אנו מסיקים כי סביר להניח שזה היה תוצאה של מיזוג של חורים שחורים, אם כי עדיין לא ניתן לשלול אופציות אחרות".
