ד"ר מנואל ארקה סדה מהמכון למחשוב אסטרונומי באוניברסיטת היידלברג הגיע למסקנה זו במחקר באמצעות סימולציות מחשב. המחקר מציע תובנה לגבי מיזוגם של שני אובייקטים כוכבים מאסיביים אותם צפו אסטרונומים בשנת 2019.
כוכבים שהם הרבה יותר מסיביים מהשמש מגיעים בדרך כלל לכוכב נויטרונים או חור שחור. כוכבי הניוטרון פולטים פולסים קבועים המאפשרים לזהותם. לדוגמה, באוגוסט 2017, כאשר נצפה מיזוג כוכבי הניוטרונים הכפול הראשון, מדענים מכל רחבי העולם גילו את האור מהפיצוץ. חורים שחורים בדרך כלל נשארים חבויים בשל משיכה כבידה חזקה, ממנה אפילו אור אינו יכול לברוח, מה שהופך אותם לבלתי נראים לגלאים אלקטרומגנטיים.
אם שני חורים שחורים מתמזגים, האירוע עשוי להישאר בלתי נראה, אך ניתן לאתר אותו על ידי אדוות בזמן החלל בצורה של גלי כבידה. חלק מהגלאים, כגון LIGO (Laser Interferometric Wave Wave Wave Wave Observatory) בארצות הברית, מסוגלים לזהות גלים אלה. התצפית הישירה המוצלחת הראשונה נעשתה בשנת 2015. האות התקבל מהמיזוג של שני חורים שחורים. אך יתכן שאירוע זה אינו המקור היחיד של גלי כבידה, שיכולים לנבוע גם מהמיזוג של שני כוכבי נויטרונים או חור שחור עם כוכב נויטרונים. על פי קשת סדה.
במחקרו ניתח המדען מיזוג של זוגות חורים שחורים וכוכבי נויטרונים. הוא השתמש בסימולציות מחשב מפורטות כדי לחקור את האינטראקציות בין מערכת המורכבת מכוכב וחפץ קומפקטי כמו חור שחור וחפץ שלישי שנע כדי להתמזג. התוצאות מראות כי אינטראקציות כאלו עם שלושה גופים עשויות למעשה להקל על מיזוג של חורים שחורים עם כוכבי נויטרונים באזורים כוכבים צפופים כגון אשכולות כוכבים כדוריים. "אפשר להגדיר קבוצה מסוימת של מיזוגים דינאמיים השונים בעליל מאלה שבאזורים מבודדים", מסביר מנואל ארקה סדה.
מיזוג של חור שחור עם כוכב נויטרונים נצפה לראשונה על ידי מצביעי גל כבידה באוגוסט 2019. עם זאת, מצפה כוכבים אופטיים ברחבי העולם לא הצליחו לזהות אנלוגי אלקטרומגנטי באזור שממנו מקור אות הכבידה, מה שמעיד על כך שהחור השחור ספג לחלוטין את כוכב הניוטרון מבלי להרוס אותו תחילה. אם זה אושר, זה יכול להיות התצפית הראשונה על מיזוג של חור שחור עם כוכב נויטרונים, שנמצא בסביבה כוכבית צפופה.